אולי גם אצלך זה קיים הפחד הזה?
.
בזמן האחרון נתקלתי כמה וכמה פעמים בפחד הזה אצל בעלי עסקים שאני מלווה אותם.
זו הסיבה שהחלטתי להתייחס לזה בפוסט מיוחד.
.
אולי לא נכון לקרוא לזה "פחד" אולי רק "חשש" או אפילו "חשש קל".
.
אבל באמת המונח המדויק לא משנה, שם בתוך הלב, נמצא הפחד הקמאי או נקרא לזה החשש הקטן של כל בעל עסק שמדוור לרשימת תפוצה ש"יעזבו את הרשימה שלי".
.
האמת היא שאצל כולנו קיים פחד שלא יאהבו אותנו, שיזנחו אותנו ושיעדיפו אחרים על פנינו.
אבל כאן, מדובר דווקא על משהו ייחודי ששייך לעידן ה"מיילינג ליסט" או בעברית "רשימות התפוצה".
.
ואני אסביר.
.
לכל אחד מאיתנו שמקבל ושולח אימיילים יש איזו שהיא רשימה של אנשים שהוא נמצא בקשר איתה: חברים, מכרים, ידידים, מקרוב ומרחוק.
מי לא מכיר את החבר ש"יושב" על המייל ושולח לחברים שלו מצגות רבות עד שתיבת המייל מפוצצת? כבר לא קוראים את המיילים האלו, פשוט האצבע לוחצת על ה delete באופן אוטומטי. 
.
הפעם הזאת אני מתכוונת דווקא לבעלי עסק, שמדוורים לרשימת לקוחות, ספקים, חברים, מכרים דרך תוכנת דיוור אוטומטי כמו "רב מסר" (כמו זאת שאני משתמשת בה) ויש להם רשימת תפוצה גדולה.
.
רשימת תפוצה אינה נוצרת ביום אחד. היא מורכבת מאנשים שהגיעו אלינו דרך האתר, דרך פייסבוק, דרך פגישות נטווורקינג שעשינו, שיתופי פעולה ועוד דרכים רבות ומגוונות. כדי להגיע למספר רב של אנשים זה לוקח זמן, השקעה ומאמץ.
מכיון שכך כל אחד ואחד ברשימה הוא יקר ערך לבעל עסק.זאת גם דרך קלה ונוחה ויעילה לתקשר עם האנשים ולתת להם ערך כדי שיכירו אותנו.
(כשאני כותבת "ערך" אני מתכוונת משהו שמעניין, שמועיל לאדם שקורא את המסר, משהו שהוא רוצה וישמח לקבל ובד"כ זה גם בחינם).
.
אז מה לזה ולפחד?
.
בעידן האינטרנט יש הצפת מידע. הרבה מאוד בעלי עסק משתמשים במערכות הדיוור ושולחים מידע רב ערך לאנשים ברשימה שלהם. נוצר מצב של חשש שמי שמקבל את המייל ילחץ על כפתור "הסר אותי מרשימת התפוצה שלך". פשוט ככה, ינטוש אותך ואז ינותק הקשר. כי לפי החוק אסור לדוור למי שביקש הסרה ואינו מעוניין לקבל ממך דיוור.
.

אז איך מתמודדים עם העינין הזה של הסרה מרשימת התפוצה?
.
דבר ראשון – במערכות הדיוור האוטומטי יש אפשרות לדווח על כל אחד שעוזב ונכנס לרשימה.
אפשר ורצוי לנטרל את הדיווח הזה. ככה לא נקבל כל היום X ביקש הסרה.. Y הצטרף לרשימה…
זה לא יהיה לנו "מול הפנים".
כמובן מידי פעם כדאי להסתכל ברשימה ולראות "מה המצב" אבל זה לא חייב להיות על בסיס יומיומי.
.
דבר שני – כדאי לאמץ את הגישה שמבינה שתמיד יהיו כאלו שיעזבו אבל יש כאלו והם רבים לפעמים יותר שמצטרפים וזה טבעי וברור ויש איזון טבעי כזה.
לפעמים זה גם ענין של תקופות: לדוגמא, בחורף אנשים יותר נמצאים בבית ואוהבים לקרוא ומשקיעים בזה זמן, לעומת הקיץ שחם ולפעמים אין סבלנות.
.
דבר שלישי – רצוי להבין שמי שבאמת מתעניין במה שיש לנו להציע, ישאר ברשימה שלנו, ימשיך לקבל מאיתנו את המסרים הטובים ויבין שהוא זוכה בכך. אנחנו מצידנו נמשיך להשקיע, לתת ערך לרשימה
כדאי שנבין שמשהו טוב לא עוזבים.
.
ובסוף – הנה ה"נחמה". תמיד ניתן לחזור ולהכנס לרשימה שוב. יש כאלו שנוטשים "זמנית". לא בגלל משהו שתלוי בנו. נמאס להם, הם בתקופה פחות טובה בחיים שלהם, הם רווים, הם עמוסים. הם רוצים "חופש". אבל אחר כך הם יחזרו.
.
עכשיו אני פונה לאנשים שמקבלים דיוור ולפעמים ממש מתחשק לכם להסיר את עצמכם.
אחת הסיבות החשובות שכדאי להשאר (וזה כמובן חוץ מהידע הרב שזורם אלינו באופן רציף והוא יקר ערך לנו לעיתים קרובות), היא הסיבה שאנחנו תמיד נהיה הראשונים לדעת על דברים חדשים, מבצעים, הנחות, קורסים, ופעילות שבעל העסק עושה.
לפעמים זה עינין של כמות וכדאי להיות הראשונים לקבל את הסוכריות המוצעות לנו.
.
איך אתם מתמודדים עם הפחד מעזיבת הרשימה שלכם?
מה יש לכם להגיד לאנשים שמקבלים ממכם דיור קבוע?
.
אשמח שתשתפו את הקוראים ואותי כאן למטה.
.
להתראות בהמשך,
בלה עברון

תגיות: דיוור אוטומטי, התמודדות, פחד מעזיבה, רשימת תפוצה