יוזמה ! זה מקדם אותי מאוד!!

בדף הראשון של היומן שלי יש קלף אושו שחוק בצבע תפוז  "אומץ".
"אל תעשה כדי לרצות אחרים עשה מתוכך ויגבר כוחך".
לפני 3 שנים משכתי את הקלף הזה ומאז זה נמצא שם.
כל פעם שאני פותחת את היומן ונתקלת בקלף אני קוראת, מפנימה,
מחייכת לעצמי בסיפוק ומחזקת את האומץ שלי.


.
האמת היא שבילדותי הייתי ילדה ביישנית.
נכון שקשה להאמין בזה היום?
אם הייתי עושה משהו חוצפני, נועז או שלא ציפו ממני, הייתי זוכה "למקלחות צוננות"
מאימי שתמיד אמרה לי: "תתביישי לך".
ואני אכן התביישתי. עמדתי בצד, מתבוננת באחרים שיוזמים ופשוט מקנאה
בהם על תעוזת ליבם והאומץ שלהם. חשבתי בליבי מה אין להם בושה??
.
בתוך תוכי רציתי גם אני ליזום, להגיד את מה שיש לי, להעיז.. לפרוץ את הגבולות,
לעמוד במרכז ולהשמיע את קולי.
אבל הקול הזה של אימי רדף אחרי שנים רבות ואני פשוט ויתרתי. התביישתי…
.
מאז עברו הרבה מים בירדן, למדתי שלהתבייש לא מקדם אותי לשום מקום,
למדתי לתת לקול שלי להתחזק [ולהחליש מאוד עד כדי העלמות את קולה של אימי..]
היום ואני יודעת שכאשר לוקחים יוזמה הכל משתנה!
.
בטח עוברת המחשבה בראשך "למה היא מספרת לי את כל הסיפור הזה על הבוקר?"
.
והנה הסיבה: אני רוצה לספר לך איך זה להיות בצד היוזם, המוביל, האחראי..
.
כאן זה מוביל אותי שוב לרשימת התפוצה שלי ולהגדלת קהל הלקוחות.
.
לדוגמא: אני נמצאת באירוע, כנס, מפגש. יש המון אנשים חדשים. האם אני אעמוד בצד ואחכה שמישהו מהם יגש אלי? יציג את עצמו? יתעניין בי?
לא ולא! אני ניגשת, יוזמת שיחה, מתעניינת וגם מספרת על עצמי ועל העיסוק שלי. אני מזמינה את הצד השני להכנס לאתר שלי וגם אומרת זה נורא פשוט לזכור: "השם שלי בלה נכון?" "אז האתר שלי זה "בלה נקודה סי או, נקודה, איי אל.. ממש פשוט לזכור..
ולא סתם מזמינה – אלא גם נותנת כרטיס ביקור ומפנה לקרוא את מה שכתוב בגב הכרטיס ואומרת: "באתר שלי אפשר לקבל בחינם טיפים שעוזרים לשיפור מיידי של ההכנסות שלך רק להכנס ולהרשם זה מאוד פשוט, כדאי לך!"
.
אני מבטיחה לך שככה הגיעו אלי אנשים רבים שהתעניינו נרשמו והתחילו לקבל ממני דיוור..
ככה היוזמה  עוזרת לי להגדיל את רשימת התפוצה שלי.
.
הנה דוגמא:
.
אתמול הלכתי להצטלם.
ורד המאפרת שאלה אותי תוך כדי שהיא מאפרת אותי "במה את עוסקת?"
זאת היתה הזדמנות בשבילי לשאול אותה שאלות על העסק שלה, על השיווק שלה
שאלתי אותה איך היא מקדמת את האתר שלה ואיך מגיעים איליה לקוחות.
כשהיא סיימה לאפר אותי כבר התנוסס בידה כרטיס הביקור שלי, עם ידיעה ברורה שהיא אכן תכנס לאתר ותרצה לשמוע ממני עוד ועוד.
חושבים שזה נגמר? ממש לא!
גם הצלמת קיבלה ממני את הכרטיס ועוד לקוחה שהגיעה אליה להצטלם.
עם כולם צחקתי, הקשבתי שוחחתי, וכמובן נתתי את כרטיס הביקור שלי.
אני לא נדחפת. אני מסקרנת, מספרת.. מתלהבת.
הם לבד מבקשים! [האמת? גם אם לא מבקשים אני מציעה בעדינות]
.
כמובן, כשנכנסים אלי לאתר ונרשמים נכנסת לפעולה מערכת הרב מסר האהובה שלי [זאת שסיפרתי לכם עליה].
המערכת תשלח את הטיפים באופן אוטומטי, תדאג לפנק, לעדכן, לספר לרשימת התפוצה שלי את כל מה שאני כותבת..
היא עובדת גם כשאני ישנה, ביעילות, באדיבות, במהירות. ועושה לי את החיים הרבה יותר קלים.
זה לא סתם שיש ביננו יחסי חברות מופלאים!
.
הנה תוצאה אחת מהמפגש עם ורד המאפרת ואלאונור הצלמת מאתמול- יפה נכון?
.
                          DSC_6944 (2)

.
אז איך אתם מתמודדים עם הביישנות? איך אתם משווקים את עצמכם?
כתבו כאן וספרו לי.
.
מאחלת לכם סופשבוע נפלא!

בלה עברון

 

6 תגובות, למה את/ה מחכה?

6 תגובות לפוסט “יוזמה ! זה מקדם אותי מאוד!!”

  1. עלמהבתאריך 24 יוני 2010 בשעה 18:37

    אהבתי את השלת הבושה.ואת העדינות המתבשלת לאט לאט .

  2. אוריתבתאריך 24 יוני 2010 בשעה 23:07

    בלה , שלום וברכה,
    ראשית,המפגש עם המאפרת והצלמת בהחלט הניב תמונה יפה מאד!! אם יורשה לי להוסיף, ניראה שירדת לא מעט במשקל, לפחות מהתמונות הקודמות כך נראה. וגם אם לא, אז, את נראית נפלא :)
    שנית, בהחלט..נאמר לנו מחכמינו: "לא הביישן למד" ועוד הוסיפו חכמינו "ולא הקפדן מלמד".
    נראה שאימך הקפידה עימך וסגרה את המעוף והיוזמה שלך.
    אהבתי את העובדה שמתוך תוכך צמחת, נפתחת, והחכמת להבין שלא הבושה היא המקדמת אותנו. מאידך כמובן שגם לא החוצפה, ולכן, אהבתי מאד את דרך האמצע שאת בוחרת בה כדי להתוודע אל אנשים : בעדינות אך בנחישות :) אשרייך!!
    כשאדם מודע לחיובי שבו,לכשרונותיו, למה שיש לו להעניק לעולם שסביבו, הרי שזו מודעות עצמית. וכשיש מודעות עצמית ורצון-השמיים הם הגבול :)
    הזדהיתי עם דרכך לגשת אל אנשים ואכן, זו גם דרכי בחיים.וזה נכון וטוב הן מבחינה חברתית והן מבחינה עיסקית.
    שבת שלום ומבורך לך ולכל הקוראים :)
    אורית :)

  3. אריאנהבתאריך 25 יוני 2010 בשעה 9:50

    יפה ונכון כתבת.
    אנחנו חוששים שמא יגידו עלינו דברים לא נעימים ובמקום לנסות אנחנו פשוט מוותרים.
    מדי פעם אנחנו "מדברים" אל עצמנו בקול של אחד ההורים שלנו…

    חיוך בדרך לאושר מקצר את הדרך

    אריאנה
    מנהלת בית הספר לחשיבה חיובית

  4. שירי לופוביץבתאריך 25 יוני 2010 בשעה 11:01

    הי בלה,

    כתבת מאד יפה ומעורר השראה !
    וגם התמונה מקסימה :) תתחדשי !
    יום נפלא,
    שירי לופוביץ

  5. רונית שפיבתאריך 25 יוני 2010 בשעה 11:07

    לא! אין לי בושה!!!
    נפלא.
    זה בדיוק מה שאני מלמדת בסדנא לגילוי וריפוי קול!
    רונית שפי, זמרת בינלאומית 0526995333

  6. בלה עברוןבתאריך 25 יוני 2010 בשעה 11:08

    תודה רבה לכל הכותבים/כותבות!
    אני מאוד מעריכה את מה שכתבתם כאן ושמחה לשמוע מכם.
    מאחלת לכם סופשבוע נפלא
    להתראות
    בלה עברון

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות